רשומת סיכום צעדים ראשונים בעולם התיקשוב....

   במסגרת לימודיי במגמת  "תיקשוב ולמידה" במכללת אור יהודה נתבקשנו כחלק מחובות סיום הלימודים לכתוב בלוג בנושא  לימודי רלוונטי.
   כאשר גילה ונעמי פרטו לנו את מטלות ומטרות הבלוג התעורר בי חשש רב שמא לא יהיה לי על מה לכתוב? איך אכתוב?מתי אכתוב? כמה אכתוב? מה תעשה לי החשיפה בפני כל באינטרנט?
לגבי טיפוס מופנם כמוני המשמעות  מבחינתי הינה התערטלות מוחלטת של מחשבותי.
   ואכן מצאתי עצמי לא פעם בבמשך שבוע שלם חושבת ומהרהרת מה אני הולכת לכתוב?מה אפרסם?
התחלתי לכתוב , כל שבוע על משהו שלמדתי , כתבה שקראתי ,כלי חדש שהכרתי, מעלה קישורים, המלצות , נוברת בחומרים שלא הכרתי עד כה.
   ומתוך תהליך החיפוש מצאתי עצמי מרחיבה את ידיעותי בתחומי דעת שבעבר אפילו מבט לא היו מזכים ממני.
   כל רשימה שכתבתי תוכננה ונוסחה בקפידה, הנושאים כאילו עברו צנזורה צבאית קפדנית אין ספור פעמים שונו ולעיתים נדירות הושארו כפי שנכתבו מלחתחילה.
   היו גם פעמים שפשוט מפאת חוסר זמן או עומס בעבודה לא יכולתי להתפנות לכתיבת הרשומה או למציאת רעיון לכתיבתה . ברגעים אלו הרגשתי את הכפיה ,את האילוץ והזדהתי לרגע  עם תלמידי שמתבקשים לכתוב "יומן קריאה" או כל משימת כתיבה מתמשכת.
    לסיכום - הכתיבה בבלוג לארך שני סמסטרים חידדה בי את חשיבות הרפלקציה בלמידה. ואת עוצמתו של כלי  שיתופי זה בקידום מטרות והעברת מסרים. מי יתן ואצליח לנסות לפתוח עולם חדש אשנב וצוהר לעיני תלמידי הרכים ולהגביר את המודעות והחשיבות בחשיפה לעולם התיקשוב ההולך ותופס תאוצה בכל תחומי החיים.   

קורס מקוון

   בסמסטר הקיץ בקורס "מחקר מתקדם בחינוך" של ד"ר יונה מילר.התנסתי בפעם הראשונה בלמידה מקוונת.השיעורים שהועלו באתר הוצגו בצורה מובנת ברורה ומקצועית כן , כן מצב אופטימלי לומדים קורס נוסף בסמסטר באותו זמן  איזה רווח אדיר התואר הנכסף קרב בא . אך.... כשניגשתי לביצוע המטלות הרגשתי חסרת אונים לחלוטין אני אישית נתקלתי בקשיים רבים ביישומו ולולא פגישות ההדרכה עם המרצה  שהדריכו עזרו וכיוונו, והתכתבויות בפורום ובפיסבוק עם חברי וחברותי ללימודים לא יודעת מה היה קורה?????
   בעקבות התנסות זו  התעוררו בי שאלות ומחשבות לגבי תלמידי :האם דגם הוראה זה מתאים להם?מה יהיה עם אותו תלמיד מתקשה? האם שיעור שכולו מקוון יעיל לתלמידי? עד כמה שיעור צריך להיות מקוון?מאיזה גיל ואיזה מקצועות אפשר ללמד באופן הזה? ועוד ועוד שאלות.
   מתוך ההתנסות הקטנה והאישית זו שלי הגעתי לתובנה שלמרות שתלמידי הרכים והמבושמים ילידים דיגיטליים גם הם וגם אני זקוקים ומונעים מהקשר האישי מורה- תלמיד והמחשב בשום אופן לא יכול להחליף א המורה ואת האינטראקציה הקיימת  ביני לבין תלמידי.
   אני שמחה שהתנסתי בלמידה בדרך זו כדי להבין למה תלמידי זקוקים ולמה אני זקוקה.

  

רעיון חדשני- תיכון וירטואלי למקצועות המתמטיקה,פיזיקה ומדעים.

      מקלדות במקום חוברות עבודה ומחברות,ספרים סרוקים ותוכנות מתקדמות במקום ספרי לימוד,מחשב במקום מורה  היתכן?... היאמן?...
    חברתי המתגוררת במצפה רמון חשפה בפני רעיון חדשני ומהפכני של משרד החינוך שינוסה בשנה הקרובה בביה"ס "השלום" במצפה רמון.
   בזמן שיעורי המתמטיקה מופיעים במערכת השעות יפגשו התלמידים עם מורה על מסכי המחשב בלבד ולא כמוכר והידוע עד כה- מורה בכתה.
   ההחלטה לפתוח תיכון וירטואלי התקבלה אחד מיעדי משרד החינוך בניסיון להגדיל את מס' התלמידים הלומדים מתמטיקה,פיסיקהומדעיםברמה של חמש יחידות בגרות בפריפריה.
   מחסור במורים ומיעוט תלמידים במקצועות הללו לא מאפשרים לפתוח כיתות תיקניותבכל בתי הספר לכן החליט המשרד לפתח רעיון חדשני זה.
   בכיתות הוירטואליות ילמדו 20 תלמידים בלבד , הלימודים יהיו חלק בלתי נפרד ממערכת השעות הרגילה  וקיימת אפשרות שבאותה כתה ילמדו ג תלמידים מכמה בתי ספר. המורים ישהו במרכז ארצי , והתלמידים ישבו  בכתה בביה"ס שלהם וילמדו באופן מסונכרן באמצעות המחשב,התלמידים יוכלו לראות את המורה ולשוחח עימו אך המורה לא יוכל לראות את תלמידיו אלא רק לשמוע ולשוחח עמם.
התלמידים יקבלו מהמורה הוירטואלי שיעורי בית ועבודות, ייבחנו על ידיו ואף יגשו לבחינות הבגרות כמו כל תלמיד רגיל.
   התרגשתי מאוד לשמוע על פרוייקט ייחודי זה, הקידמה סוף סוף הגיעה למשרד החינוך. בית ספר ייחודי זה יאפשר לקדם ערכים של צמצום פערים בין המרכז לפריפריה,מתן שיוויון הזדמנויות , קידום השגים, מצוינות,דרכי למידה חדשניות . אכן  המיומנויות הנדרשות מבוגר מע' החינוך במאה ה- 21 סוף סוף כבר כאן. ולא יהי מצב בימינו אנו בו תלמיד הפריפריה לא יוכל ללמוד מקצוע מסויים ברמה מסויימת משום שאין מורה מתאים בתחום הידע הספציפי או לחילופין מספיק תלמידים המעניינים בתחום הידע .
   מובן שישר צפו ועלו אצלי  מחשבות תהיות  ושאלות מוסריות רבות לגבי מיקומו של המורה בכיתה? מחשב במקום מורה?.. הצורך במורה בכלל? האם התלמידים יוכלו לשמור על משמעת עצמית גבוהה? ועוד ועוד שאלות
    לענות תשובות לא אוכל כרגע אך בוודאי הזמן  התוצאות והמציאות יענו את התשובות. ברמה האישית כולי תקווה שפרויקט זה יצליח ואף יתרחב לתחומי דעת רבים ומגוונים במערכת החינוך.   

חדש בביה"ס:הספר הדיגיטלי מגיע לטאבלט

כבר בשני פוסטים קודמים שלי, עסקתי בנושא טאבלטים וספרים ממוחשבים, והנה חידוש נוסף, שנחשפתי אליו. הספרים הדיגיטליים של מט"ח מגיעים גם לטאבלטים. מט"ח, הוצאת אריק כהן והוצאת רמות של אוניברסיטת ת"א משיקים פלטפורמה המכונה "ספרי לימוד היברידיים", שמיועדת להסיר את החסמים הטכנולוגיים שעמדו עד כה בפני ביה"ס שרצו לשלב ספרים אינטראקטיביים ודיגיטליים בתהליכי הלמידה.

   ספרים דיגיטליים "בכותר" אתר ספרי הלימוד הדיגיטליים של מט"ח, יש כיום כ-450 ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים במקצועות שונים, בפורמט המאפשר סימון טקסט, שילוב סרטון מאתר "יוטיוב", הערות מורה, אנימציות ועוד.

   עד כה, ניתן היה לגשת לספרים רק דרך האתר שדרש מחשב המחובר לאינטרנט, כעת, משיקים במט"ח לראשונה אפליקציה חדשה לאייפד ולטאבלטים שתאפשר לקרוא ולהשתמש בספרים אלו גם דרך המכשירים הניידים. הספרים הדיגיטליים יהיו זמינים גם ללא חיבור לאינטרנט, בהורדת תוכנה למחשב או אפליקציה לטאבלט. ניתן יהיה להוריד ספרים למכשיר ולהמשיך לקרוא אותם גם ללא חיבור לאינטרנט.

   שילוב זה, מאפשר פיתרון לחוסר התשתיות הקיימות במרבית ביה"ס ונראה שסוף סוף כולם מבינים שעתיד מערכת החינוך היא למידה אינטראקטיבית בה ישבו בכיתה אחת תלמידים עם מכשירים ניידים, טאבלטים או מכשירים נייחים עם חיבור לאינטרנט או בלי ולהשתמש באותו ספר אינטראקטיבי.

   לדעתי למידה מסוג זה, היא למעשה הכנסת העולם בו חיים הילדים מחוץ לביה"ס אל כותלי הכיתה. אנו המורים, צריכים וחייבים להכין את הילדים לחיים ואי אפשר לעשות זאת ללא חשיפה לדיגיטציה של מידע! הבתים מתקדמים טכנולוגית וביה"ס לא, אז מה עשינו פה?

אסור לנו, ציבור המורים, להישאר מאחור, אנחנו חייבים להבין שעלינו ליישר קו ולשדרג את דרך ההוראה. 

מה הישראלים עשו בשנת 2012 ברשת?

   מה הספקתם לעשות היום? גלשתם קצת בפייסבוק? התעדכנתם בחדשות לאחרונה? האם אתם חושבים שהרגלי הגלישה שלכם תואמים לכלל האוכלוסיה? או שלפעמים אתם מרגישים כאילו אתם מבזבזים את הזמן בגלישה אינסופית באתרי תוכן?
   במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של החינוך" נחשפנו לסקר"ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 "שבוצע בראשות ד"ר יובל דרור ראש המסלול לתיקשורת דיגיטלית במכללה למנהל ובמימון של גוגל.בסקר נבדקו הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים. כמו גם הרגליהם והעדפותיהם בכל הקשור לאותה צריכה של תכנים. אז האם אתם חלק מהכלל או שאולי אתם יודעים להפיק את המיטב מהשהיה שלכם באינטרנט?
   מתוך הסקר עלה כי: קיים פער דיגיטלי גדול בין האוכלוסיות השונות והוא לא בא לידי ביטוי רק בשיעור המחוברים לרשת האינטרנט, אלא גם באופן שבו הם גולשים.לדוגמא: שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמייצרים תוכן ,כמו למשל כתיבת בלוגים או העלאת סרטוני וידאו,גבוה יותר משיעור הגולשים בקרב היהודים הוותיקים.
   נתון מדאיג נוסף נמצא בסקר ולפיו עבור שליש מהגולשים דוברי העברית האינטרנט הוא רק מה שמפורסם בשפה העברית. נמצא עוד כי הדת והמצב הכלכלי מהווים גורמים חשובים בעולם האינטרנט וככל שרמת הדתיות עולה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט.כמעט % 60 מהחרדים אינם מחוברים לאינטרנט לעומת % 8 מהחילוניים. בפריפריה נוטים לצפות יותר בסירטונים מאשר במרכז,וככל שההשכלה עולה כך קטן השימוש ברשתות חברתיות . הגולשים בגילאי 15 - 24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה מטלפונים סלולריים. קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה  הממוצעת בכל הקשור לשיתוף תמונות . רובם המכריע של המשתמשים הכבדים ברשתות החברתיות נוהג לשתף תמונות.דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם מחפשים מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלוש (40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית (13%) . ככל שרמת הדתיות עולה כך גובר השימוש בכלי תירגום אוטומטיים.
   מסקנותיי האישיות מסקר זה הן: ישראל אמנם מתהדרת בתואר של "אומת היי-טק" אך הנתונים בסקר מראים כי ישראל עדיין  רחוקה במימוש החזון של סגירת פערים באמצעות האינטרנט.

הערכת מורים:אופנות ובעיות

   שאלה המעסיקה את מערכת החינוך כבר שנים רבות היא: איך מעריכים איכות ותפוקה של מורים?
כדי לענות על שאלה זו בחרתי לצאת מנקודת הנחה שקיימת הסכמה מערכתית על מטרת ההוראה  והיא: למידה! למידת תלמידים היא הקריטריון שלפיו יש להעריך את איכות ההוראה ותפוקתה.
   כאן מתעוררת בעיה נוספת : אנשים שונים מגדירים למידה ואיכות הוראה בדרכים שונות ולכן קיימים חילוקי דעות בנוגע להערכתה.
   לאחרונה מעריכים למידה זו באמצעות מבחנים סטנדרטיים, מבחני מיצ"ב , פיזה וכו'. מבחנים אילו למעשה מעריכים לא רק את התלמידים,אלא גם את המורים ואת ביה"ס כולו. האם זה תקין? האם הדבר שהמבחנים בודקים אומר משהו על למידת התלמידים?הוראת המורים? האם השפעת המורה על כל התלמידים זהה? האם כל התלמידים באותה שכבה מתפתחים בו זמנית?איפה השונות?
   הרי ידוע שהציון במבחנים אלו מושפע מכל כך הרבה גורמים נוספים מלבד היכולת של התלמידים לדוגמא: תנאי הבחינה, רמת החרדה של כל תלמיד, מיומנויות ניסוח תשובות, יכולת כלכלית ללמידה עם מורים פרטיים ועוד ועוד.
   אז כפי הנראה לדעתי מבחנים אלו לא מספקים מדד תקף להערכת מורים ובתי ספר.
בנוסף המבחנים מספקים מדד ליכולת בזמן נתון ולא משקפים את תהליך הלמידה והשינוי ביכולת - המבחן אינו משקף שינוי קטן חיוב או שלילי יחסית לאותו תלמיד.
לכן מדידת למידה צריכה להתמקד בשינוי בביצוע המשימה ולא בביצוע עצמו.
    לסיכום: הערכת מורים ובתי ספר לפי ציוני המבחנים הסטנדרטיים היא בעייתית ואינה תקפה לדעתי בשום אופן, מטעה את הציבור ועושה עוול הן למורים והן לתלמידים.
מובן שצריך מותר ורצוי להעריך איכות במערכת החינוך אבל מבחנים אלו אינם מדד תקף.
   לדעתי יש להעריך את איכות הלמידה במקום את איכות התלמידים את איכות ההוראה יש לבדוק בעיקר לפי התהליך ולא לפי התוצר איך הדברים יעשו אני משאירה לחכמים ממני .

שילוב הצגים חזותיים דינמיים בשיעור

   בשיעור של ד"ר ליאת אייל נחשפנו להערכת סירטונים המשולבים במהלך שיעור.סקרנו ובחנו את יכולת התפיסה של חומר לימוד חדש באמצעות מספר סירטונים העוסקים בנושא: "גילגולו של פרפר" ותרשימים חזותיים סטטיים.
   עוררנו ודנו במספר דילמות /שאלות : האם רצוי וכדאי לשלב מדיה דיגיטאלית בהוראה? מתי ואיך לשלב?באיזה נושא לשלב?מה תדירות השילוב?מה עדיף מדיה דיגיטאלית או חזותית?כיצד ואיך לתת משימות ומטלות צפיה?שהרי ידוע ששילוב סרט בהוראה לא מסתיים בהקרנתו.
   ד"ר ליאת אייל ציידה אותנו במספר טיפים לשילוב יעיל של המדיה בהוראה לדוגמה:
אילו הייתי במאי הסרט מה הייתי משנה בסרט?
אילו היית גיבור הסרט מה היית אומר?עושה?משנה?
הפסקת הסרט בנקודה כלשהי ודיון בנושא הרלוונטי.
להקפיד כאמור לתת מטלת טרום - צפיה הממקדת ומנחה את הצפיה ובסיום לתת שאלה מאתגרת- חשיבה מסדר גבוה.
   נושא זה הזכיר לי דיונים רבים והשתלמויות שנערכו בעבר בחדרי מורים ומרכזי פיסגה בנושא שילוב סרטוני הטלויזיה הלימודית ותוכניותיה או שילוב סרטים של הנשיונל ג'אוגרפיק או שילובים של ייצוגים חזותיים סטטיים כמו ספרים, תמונות, תרשימים.
    נראה כי  לנצח יהיו דיונים במערכת החינוך סביב שילוב הצגים שונים מסוגים שונים במהלך שיעור. לכן לדעתי חובה על המערכת להתקדם עם הטכנולוגיות הקיימות בעולם ולהתאים את הפדגוגיה למיומנויות המאה ה-21 , ולשלב היצגים חזותיים ומדיה דיגיטאלית בתהליכי הוראה תוך הפעלת שיקולי דעת והתאמת התכנים.כדי להתאימם לתלמיד שהוא למעשה יליד דיגיטלי החשוף וחושב במספר מדיות בו זמנית אחרת פשוט נשעמם אותו וניצור חוסר בלמידה משמעותית ובכך נחטיא ונחטא לו.
http://moodle2.atarplpl.co.il/mla/mod/resource/view.php?id=131
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm

הלוח האינטראקטיבי

   ד"ר אתי כוכבי הציגה השבוע בשיעור ,"עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" את נפלאות הלוח האינטראקטיבי או הלוח החכם בשמו הנפוץ יותר. והבהירה כי הוא מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב, והופכם לכלי אחד המשלב את יכולותיהם של השניים . הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה להמשיך לנהל את השיעור ממקומו הרגיל ליד הלוח ומול הכיתה.עם זאת,הלוח מעניק הן למורה והן לתלמיד גישה מיידית אל מגוון יישומים במחשב ובאינטרנט. באפשרותו של כלי זה להסיר חסמים טכנולוגיים וקשיים אירגוניים שונים. הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית,המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה - הוראה אינטראקטיביות.
   התרשמתי מאוד במהלך השיעור משליטתה של ד"ר כוכבי בפונקציות של הלוח. מהיצירתיות בהוראה ובהצגת הנושאים הנלמדים כמו מחזור המים בטבע שהודגם לנו בשיעור.
   ואני חוזרת ושואלת את עצמי האם זה אמיתי? האם זה יגיע מתי שהוא גם לבית ספרנו הנמצא בפריפריה ? האם יעשה בו שימוש ע"י כלל המורים? מה מידת השפעתו על הישגי התלמידים?
   לא חקרתי סוגיות אילו לכן אין לי תשובות מדעיות מוכחות אך בכל זאת אענה על שאלותי מתוך הגיגי ליבי בלבד.
כנראה שהלוח האינטראקטיבי אכן משפר את תהליכי הלמידה בכיתה ומהווה כלי עזר לשיפור ההוראה והעיניין בלמידה בידיוק כפי שהשיעור של ד"ר אתי כוכבי ריתק אותנו ציבור הסטודנטים כך ירתק את תלמידינו ביום מן הימים.
   ומי יתן ויום זה יגיע במהרה גם למחוזותינו.

שפת HTML 5

   אנחנו נמצאים לקראת השיעור הרביעי של סמסטר ג'. מצד אחד חופש גדול ,קיץ , שלווה ,אי עשיה ומנגד עבודות, משימות, מטלות ועוד.
   אחד הקורסים בסמסטר המעורר סקרנות יתרה הוא: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" בהנחיתו של מר יאיר צדוק . המלמד אותנו את שפת התגיות שנועדה ליצירה ועיצוב עמודי אינטרנט. וכמובן גם להצגת מידע ברשת.
   מר יאיר צדוק חשף בפנינו את הנעשה מאחורי הקלעים של כל אתר ואתר , הוא משתמש ומדריך אותנו במושגים כגון: "HEAD, DIV, BODY, CONTAINER," ועוד. כמו כן אנחנו מתחילים ללמוד כיצד לבנות אתר אינטרנט.
   שבוע בזמן שישבתי עם המטמיעה של "סיסמה לכל תלמיד" ובנינו את דף הבית של כיתות א' ראיתי כיצד המושגים הללו הופכים למציאות ואני משתמשת בהם לעבודה שוטפת,פתאום הכל מתחיל להסתדר,להיות מובן וברור יותר.
   מנגד נזכרתי באותם סרטים העוסקים בפסי ייצור של מפעלים אז... עם כל הקידמה הטכנולוגית אנחנו עדיין נמצאים בפס יצור בבואנו לבנות משהו בין אם זה אתר אינטרנט או מפעל שוקולד.
   לסיכום אולי בסוף הקורס גם אני אוכל לומר "בניתי אתר באינטרנט" בגאוה!

מחוון לאיפיון פעילות מתוקשבת

    במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" אנחנו לומדים על הערכת סביבות למידה מתוקשבות. השבוע נחשפנו למחוון לאיפיון פעילות מתוקשבת בהתאם לגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית (קלי ושמיר 2007).
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1443
   לדעתי הרעיונות המפורטים במחוון מסייעים לנו המורים לבחון באיזו מידה הפעילות שפיתחנו מעודדת למידה מיטבית ומותאמת לבוגר מערכת החינוך במאה ה- 21, המחוון משתלב בעשיה הבית ספרית ככלי עזר למורים , מסייע בגיבוש שפה משותפת ויצירת קריטריונים מוסכמים לגבי הוראה מתוקשבת מיטבית,הוא מעלה את המודעות לרעיונות פדגוגיים המשולבים בפעילויות כגון: שילוב מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, הוראת עמיתים, התיחסות לידע קודם, גורם מעורר מוטיבציה ועוד.
   על כל אחד ואחת מאיתנו הלומדים בקורס לחזור למשימות שבנינו בעבר ולבחון אותם לאור האמור במחוון ולשאוף ולשלב רעיונות של למידה מעניינת יותר (פורום, סירטונים, תמונות, הפעלות אינטראקטיביות) ולא רק מידע מילולי .
   לסיכום : המחוון הינו כלי עזר בעל ערך המסייע לפתח את הידע המקצועי הנדרש ממורה במאה ה- 21: ידע טכנולוגי פדגוגי יעיל ומועיל. 

הסחות דעת בזמן שיעור מתוקשב

   רבים מצדדים בשילוב המחשב והלוח האינטראקטיבי, מחכים ומייחלים ליום בו התלמידים יוכלו לתקשר באמצעות המחשב שלהם בינם לבין עצמם, עם מוריהם ועם הלוח האינטראקטיבי הנמצא בכיתת האם, בית הספר כמובן יהיה מרושת כולו באינטרנט אלחוטי.
   כמובן שמתעוררת ועולה השאלה מה לגבי הסחות הדעת במהלך השיעור כמו פייסבוק או טוויטר?
לדעתי התשובה לסוגיה זו היא שמאז ומתמיד תלמידים התכתבו ביניהם והעבירו פתקים זה לזה וזה לזו וכו' אז מה ההבדל? ואל לנו לשכוח שתמיד קיימת האפשרות של חסימה.
   אבל... התשובה לכך היא שלתלמידים לא יהיה צורך בכך כי הם יהיו כל כך עסוקים בדברים הקשורים בתחומי עיניין שונים הקשורים בלמידה המתבצעת בכיתה או במרחב שלא יהיה שום צורך בהסחות דעת.
אז בואו נקבל את הקידמה ונאתגר את תלמידינו.  

לימודים...לחץ...חופשה...

    אך זה התחלנו בלימודי M.A בתיקשוב ,צעדים ראשונים מהוססים ,מושגים שלא תמיד מובנים ,שלא כמו בנתיב הידוע והבטוח בכיתות ביה"ס שם כאמור אנחנו כבר לקראת "החופש הגדול" .
    מחשבות על חופש , בתי מלון , בילויים , אי עשיה וכו' ומנגד מטלות מלחיצות בלימודי תואר שני : סילבוסים, רשימת דרישות ומטלות כמעט אין סופיות שניתחות ונוחתות עלינו מכל עבר, ומכל קורס . מימד הלחץ גבוה , כל אחד מעמיתי ללימודים מוסיף מידת מה , אך אם להיות כנה עם עצמי ובהתחשב בעקומת הזמן בו אני נמצאת , פחות זמן לסוף מזמן ההתחלה לסיום לימודי תואר שני .
    ממרום גילי אני לא מאמינה שאכן אני עושה זאת , נלחמת במושגים ובתובנות שלצעירים "הילידים הדיגיטליים" הוא לחם חוקם ,בשבילי "כמהגרת דיגיטלית" המאמץ גדול אך ללא ספק ממלא אותי סיפוק וגאווה. צברתי ידע רב בתחום הטכנולוגיות שהיו זרות לי לחלוטין וראה זה פלא אני משלבת אותן כבר עכשיו בתהליכי ההוראה והלמידה כאחד.
    מאחלת לכל חברי וחברותי לימודים מהנים ומלמדים בסמסטר קיץ 2012.

                                                                      מתוך אתר nrg

חזון בית ספרי

   השבוע קיבלנו מדר' גילה לוי עצמון משוב לגבי עבודתנו בנושא: חזון בית ספרי.ובמקביל אחד היעדים שהוצבו בבית ספרינו לשנה"ל תשע"ג הוא : גיבוש וכתיבת חזון חדש רלוונטי ואקטואלי לביה"ס .
   נראה , כי צורך זה הוא צו השעה והתקופה, אנו חיים בעידן של שינויים בלתי פוסקים בכל תחום ותחום כמות הידע הולכת וגדלה הולכת ומצטברת ואין אפשרות להקיף את כל הידע והמידע לו יזדקקו תלמידנו בעתיד. לכן מערכת החינוך צריכה להיערך למחר ולצד הפצת הידע הבסיסי , מערכת החינוך צריכה להיערך למיומנויות המאה ה- 21 .
   בעבודתינו נתבקשנו להציג את החזון בדרך יצירתית ואנו בחרנו לעשות זאת באמצעות כלי שנקרא: "פופלט"
מצ"ב קישור לחזון אותו בחרנו להציג.

הרהורים על הכתיבה בבלוג...

   סמסטר ב' הגיע לסיומו, אני מוצאת עצמי כותבת את פוסט הסיום לסמסטר זה, הווה אומר רפלקציה על התהליך אותו עברתי במטלה זו.
   נזכרת עד כמה חששתי שמא לא יהיה לי על מה לכתוב? איך אעמוד בכתיבה אחת לשבוע? עד כמה אחשוף עצמי בכתיבה?
והנה החשיפה לעולם חדש מזרימה אדרנלין ועיניין : קוראת טקסטים בדרך שונה , בעיניים ביקורתיות, מחפשת כתבות באינטרנט,בעיתונים , בטלויזיה וכל מה שקשור בתיקשוב ולמידה הוא נושא פוטנציאלי לכתיבה בבלוג מבחינתי.
   הכרתי אתרים ונושאים שמעולם לא הייתי חושבת ונחשפת אליהם לולא הצורך בכתיבה בבלוג וכך לאט לאט התחלתי לכתוב, כל שבוע על משהו מעניין וחדש.
   הכתיבה בבלוג דרשה ממני חשיבה וחשיבה נוספת על הנושאים עליהם כתבתי, הגבתי, הצגתי ועל דרכי ההצגה האם לשלב תמונה, סרטון, קישור? איזה? איך?
   כיום אני חשה שהבלוג האישי משמש לי כבמה להעלות את מחשבותיי ותובנותיי ובעתיד אולי אנצל במה זו והבלוג ישמש ויתרום לתלמידי באשר הם.
   בעת כתיבת שורות אלו חזרתי וקראתי את רשימותי בבלוג וליבי התמלא גאווה על הכתיבה, השפה, הסיגנון וכמובן התכנים.

סוד הצימצום - סיפור בן 6 מילים

   פירסומאים ואנשי יחסי ציבור מיומנים בריכוז  מירב המידע במיספר מילים מועט ביותר, לפעמים כמה מילים במשפט, בסיסמה או בג'ינגל מוכרים יותר מעמודים שלמים של מלל, עובדתי נכון ומושך ככל שיהיה.

   ישנה  אגדה עיתונאית המספרת כי עיתונאי איתגר את הסופר ארנסט המינגווי לכתוב סיפור שלם ב-6 מילים בלבד. המינגווי עמד באתגר,והנה  הסיפור שלו "for sale:baby shoes ,never used" ובעברית :"למכירה:נעלי תינוק,לא היו בשימוש".
   המינגווי מספר כאן סיפור שלם תוך שימוש אמנם בידע הכללי של הקורא העלום , ובניסיון החיים שלו, כדי להשלים פערי מידע, ולחוש בכאב  הרב, אך הוא גם אומר "זה עיקר הסיפור".
   שני אחים ארנון ובן נתן לקחו את אתגר המינגוי הלאה  ומזמינים את הגולשים לספר את סיפור חייהם ב- 6 מילים בלבד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר: http://www.6milim.com/   לקרוא , להנות ולגלות כמה הרבה אינפורמציה ,רגש  ואישיות אפשר לבטא בתוך 6 מילים בלבד.
   לדעתי דווקא פורמט קשוח זה ההצטמצמות למס' מילים קטן וקבוע מגביר את היצירתיות של הכותבים, תוך הפעלת מחשבה  מרובה כי אין עוד מילים או מקום  צריך לדעת לוותר על מה שמיותר , לבחור את המילים המדויקות ,ורק אותן, אין מקום למבוא  המתח צריך להגיע מיד , וקצת אחריו המילה האחרונה.
      עלינו אנשי החינוך  לנסות  ולהנחיל זאת לתלמידנו  מיעוט במילים , בכתיבה ישירה תוך הבעת דעה  עצמית לנסות למצות רעיון בלי "לברבר" קצר ולעיניין זה המוטו בידיוק כמו המסר שניסיתי להעביר בבלוג הקודם שלי בנושא  הטוויטר.
   אז.........

הטוויטר

   במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" של דר' אלון הסל, הכרנו כלי חדש ושמו טוויטר,פתחנו קבוצת למידה ,כשהמטרה היא התנסות בכלי ובחינת דרכי השימוש של כלי זה בלמידה וההוראה.
   אז מהו טוויטר? זהו כלי שיתופי בעל שימושים רבים ומגוונים שבו ניתן לבעל החשבון להוציא הודעות \דיווחים קצרים\ "ציוצים" באורך של עד  140 תווים. על בעל החשבון לשכנע את חבריו "לעקוב" אחר הודעותיו, המעקב הוא בשליטת האנשים ולא בעל החשבון.
 זוהי עוד רשת חברתית . את פירסום ההודעות , ניתן להשוות לפירסום בקיר של פייסבוק והעוקבים יכולים לקבל בבת אחת הודעה מכל מי שהם עוקבים אחריו.
   מגבלת 140 התווים עשויה ליצור בעיה בהעברת מסרים בעלי משמעות, ולכן לרוב מדובר  במסרים קצרים מאוד או מסרים שמפנים אל לינק לאתר אינטרנט\ קובץ\ תמונה.
   שימושים אלו מביאים אותי למחשבה האם וכיצד לשלבו ככלי הוראתי בכתה? והתשובה שאפשר בדרכים שונות ומגוונות כגון:
  כתיבת עיתון דיגיטאלי: כיתתי או בית ספרי - ניתן לפרסם עיתון אינטרנטי בטוויטר , כאשר כל טוויט \ ציוץ הודעת טקסט תהווה פירסום על שיצאה כתב בעיתון.
תימצות: על התלמיד לקרוא מאמר או פרק ולכתוב סיכום קצר עד 140 תווים. (מיומנות קשה ללומד).
שיתוף קישור:   התלמידים ישתפו קישור חדש בהקשר לנושא הנלמד בכתה.
טוויטר בהמשכים: כתיבת סיפור בהמשכים תוך הקפדה על כללי הסוגה שנבחרה , עריכה ,מבנה, כתיבה יצירתית ,שימוש נכון בסימני פיסוק.
המלצה על מושג:  ציוץ בטוויטר סביב מושג\ נושא\ ספר מומלץ וכו'.
   אז כן זוהי  סקירה מאוד קצרה ובטוחני שכולכם תמצאו שימושים רבים  בכיתתכם עם כלי זה אז.......

"קשר רב דורי" - שימור מורשת בדיאלוג דיגיטלי

  

עונג רב הרגשתי כאשר התוודאתי לתוכנית  "הקשר הרב דורי" הקיימת במס' "מועדוני גיל הזהב", בשיתוף בתי ספר הממוקמים באותן ערים.

  זוהי תוכנית הבונה ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידי בתיה"ס לבין האוכלוסיה הבוגרת באמצעות סביבה טכנולוגית.
  תלמידים השולטים היטב במיומנויות מחשב ותקשוב נפגשים עם האזרחים הותיקים ומלמדים אותם בשלב הראשון - מיומנויות מחשב בסיסיות: "אופיס", שימוש במייל, גלישה באינטרנט ועוד ממיומנויות המאה ה-21.
  בשלב השני - מתעדים יחדיו, תוך למידת חקר את סיפורי המורשת של המבוגרים.
  התרשמתי מאוד מאוד מתוכנית זו המחברת עבר , הווה ועתיד בכלים טכנולוגיים. תוך העמקת ערכי ההתנדבות, הסובלנות, האחריות והאכפתיות לזולת. מחד דיאלוג פורה ומפרה , למידה הדדית חיזוק הקשר הבין דורי . ומאידך הכרות של עולם המבוגרים והילדים לחילופין.
  נאחל לעצמנו פרוייקטים כגון זה של שיתוף הקניית ערכים וניצור חברה בריאה ,שורשית -ערכית ולא נשמע חדשות לבקרים על רצח ודקירות של וע"י נערים בגיל העשרה בשל דברים פעוטים וחסרי ערך.

סיפרי מיקוד לבגרות באייפד

העולם הדיגיטלי הולך ומתפתח במדינת ישראל ובעולם כולו ואנו נמצאים בשלב פריצת הדרך גם בתהליכי הוראה ולמידה. עולם החינוך הפך להיות מעניין ומאתגר ליזמים רבים ולמפתחי כלים ואפליקציות. בימים אלו אנו עדים לתנועה פעילה של השקת ספרי לימוד דיגיטליים.

   השבוע יצאו לאור ספרי מיקוד לבגרות במהדורה דיגיטלית, ותלמידי התיכון יוכלו להחליף את הספרים המודפסים במכשירי האייפד. במסגרת פרוייקט משותף של מיזם הספרים הדיגיטליים "עברית" והוצאת "רכס".
   אני רואה בכך מספר יתרונות עצומים כעת, עם הפקת ספרי המיקוד הדיגיטליים, יוכלו התלמידים ללמוד בכל מקום ובכל זמן, בלי שיצטרכו לשאת על גבם את הספרים השונים הכבדים.מחירי ספרי המיקוד במהדורה הדיגיטלית יהיו לבטח נמוכים יותר לעומת הספרים המודפסים, והתלמידים יהנו ממגוון הפונקציות הקיימות כמו: הגדלה והקטנה של הטקסט לקריאה נוחה, קריאת הטקסט בתצוגה אורכית או רוחבית. הוספת סימניות, צביעה והדגשת טקסטים בתוך הספר וכמובן כתיבת הערות בתוכו.
   לסיכום, אנו נמצאים בתקופה חדשה מאתגרת ומעניינת המאפשרת למידה מחוץ לגבולות הכתה בכל מקום ובכל זמן, באמצעות כל מכשיר קצה.

מחשב במקום ילקוט...

הלימודים והמטלות בקורס מדעי החינוך במאה ה-21 בהנחייתה של דר' גילה לוי עצמון הביאו אותי לחשוב : איך יראה ביה"ס בו ילמדו ילדיכם וילדי בעתיד ? איך יראה בית הספר בו אלמד בעתיד ? איך יראה החינוך בכלל בעתיד?

   אז בואו נפליג על כנפי הדימיון....

    ילדיכם ילך לבית הספר עם הלפטופ או הטאבלט, במקום מחברות וספרים, ישלח למורה את שיעורי הבית באמצעות האינטרנט, ינהל שיחות וידאו עם בני גילו מהארץ ומחו"ל.

התלמידים ילמדו באופן פרטני, פרונטלי, בכיתות האם או בקבוצות למידה, מרחבי הלמידה יהיו מגוונים ויאפשרו למידה בכיתות גדולות או במתחמים קטנים או במרחבים חיצוניים פתוחים.

   במקצועות שאינם מקצועות ליבה התלמידים יעבדו על פרויקטים מיוחדים בקבוצות בהם יוכלו לחקור וללמוד באמצעות סרטים, אינטרנט, רשתות חברתיות, מוזיקה, תמונות, אמנות ועוד.

   הלוח החכם כמובן יחליף את הלוחות הקיימים וקיר שלם ייהפך ללוח דיגיטאלי אינטראקטיבי שיופעל באמצעות מגע. ועל גביו יועבר שיעור שיכלול מצגות , מסמכים , מטלות קטעי וידאו ועוד.

   לבית הספר יהיה אתר ולכל תלמיד תהיה גישה אישית אליו  בו הוא יוכל להתייעץ עם מוריו, לקבל תגובות לשיעורי הבית ,לפתור מבחנים וכו'.

   המחשב למעשה ילווה את התלמיד כל היום ויהיה בעצם הילקוט שלו. 

   כן, כרגע זה נראה כמו סרט בידיוני של אסימוב אך לדעתי לא רחוק היום בו נראה את הדברים מתממשים.

יוקר ספרי הלימוד וההתמודדות הדיגיטאלית עמו

 ספרי הלימוד הדיגיטאליים מהווים פתרון יעיל וחכם להקלת הנטל הכלכלי על ההורים ברכישת ספרי הלימוד.

החל משנת תשע"ג , לא יאשר משרד החינוך ספר לימוד שאיננו כולל  "ספר לימוד בגירסה מקוונת  בסיסית"

החלטה נוספת היא : לצאת למהלך שמטרתו להעמיד בתוך 5 שנים עד לשנת תשע"ז , חלופה לספרי הלימוד המודפסים . דבר שיעשה באמצעות גירסה דיגיטאלית לספרי הלימוד שיצאו.

 לעניות דעתי קידמה זו אכן תפחית באופן משמעותי את העלויות המוטלות על הורי התלמידים, ובמקביל אף תביא להרחבת והעצמת אפשרויות הלימוד כחלק מעידוד הטמעת התיקשוב בבתי הספר.

 שלב נוסף בהתרחבות זו יעשה כאשר יגבר השימוש בקרב התלמידים, במחשבים ניידים, מחשבי לוח- טאבלטים,וסמרטפונים.(דבר שיכול להתאפשר בזכות מחירם ההולך ופוחת).

 לכן על משרד החינוך לתת את הדעת ולאפשר לתלמידים להגיע עם מכשיריהם האישיים .

ואלו שידם אינה משגת יקבלו מכשיר שירכש ע"י הרשות או בתיה"ס.ובכך נתאים את מציאות החיים הבית ספריים לעולם האמיתי.

 לסיכום  דברי אומר כי: השימוש בספרים דיגיטליים יכול לתת מענה לעידכון הספרים, להפחתת העול הכלכלי על ההורים, ויאפשר העצמה ואיכות של ההוראה והלמידה. תוך שילוב טוב יותר של התיקשוב בחינוך .

כל זאת בתנאי שאפשר יהיה להתקין את הספרים באתר מתאים או לשדרם ישירות אל מכשירי הקצה.

הרהורים ממוחשבים מהלב....

   השבוע בעקבות הודעתן של גילה ונעמי בדבר הנושאים הנלמדים וחובת הכתיבה בבלוג, מצאתי את עצמי מהרהרת ומשחזרת את התהליך האישי אותו עברתי ועדיין עוברת, כילידת שנות ה- 60 אשר גדלה וחונכה בעידן הלוח והגיר, עט ה"פרקר" ועיפרון מכני. וכמובן שנפגשה עם כל עקרונות הלמידה המסורתית: שיעורים פרונטליים, עבודה יחידנית, לעיתים אולי עבודה בזוגות, ישיבה בטורים.

   והנה אני חווה שינוי חד ומשמעותי מהיותי תוצר ונציגת ההוראה המסורתית אל עבר העבודה בסביבה מתוקשבת והפיכתי ל"מהגרת דיגיטאלית" כמי שמנסה להוביל שינוי בתחום המחשבים. אני מוצאת עצמי חושבת ומתכננת יחידות לימוד מתוקשבות סינכרוניות וא-סינכרוניות, נחשפת וחושפת את תלמידי ל"גוגל דוקס", "לינוט" ואפילו חושבת על מיומנויות חדשות שעלי ללמד את תלמידי.

   מחשבתי הפכה להיות מתוקשבת, הרהורים ממוחשבים אך בהחלט הרהורים אנושיים, מוצאת עצמי בודקת  הודעות במייל, מתכתבת ומתקשרת דרך הסקייפ, מצייצת בטויטר, מתכתבת עם תלמידי והוריהם באתר ביה"ס, יש לי חברים ששמותיהם mati 123   או amit456 ואפילו יושבת וכותבת פוסטים בבלוג, מי פילל שאגיע לזמנים אלו?

היום מצאתי עצמי מתבוננת בחלל הכתה ובקירות המסדרון ולוחותיו וחושבת אולי אפשר לשים מסכי ענק עם סרטים מתחלפים או כל דבר אחר.

   כן, כן אני חושבת בעיקר איך ליעל את סביבות הלמידה המתוקשבות ולהתאימן לצרכי תלמידי?

כיצד לבחון את תלמידי במבחנים ממוחשבים?

ובד בבד עולות הספקות כלום אנו ערוכים ללמידה ממוחשבת? האם לכל תלמידי בנקודת הקצה יש את הכלים להתמודד בצורה נכונה עם הקידמה?

אפילו בעת כתיבת שורות אלו ודאי כותב פלוני טכנולוגיה אשר תדחוק הצידה את הנוכחית.

מהפכת הקריאה האלקטרונית

"הספר האלקטרוני הוא מהפכה בסדר גודל של מהפכת הדפוס ששינתה את העולם". 
 את המשפט הזה אמר לאחרונה אמנון דנקנר, סופר, עיתונאי, כבר לא צעיר במיוחד, שעל פי כל ההנחות המקובלות לא ממש קהל היעד לשינוי הדרמטי הזה.
בעקבות קריאת אמירה זו ובהיותי אשת חינוך  אשר חונכה וחינכה דורות של ילדים לאהבת הספר תהיתי האם ספרי הקריאה והלימוד המוכרים לנו יהפכו בעתיד הלא רחוק למוצג מוזיאוני?
אכן נראה כי חזון הספר הדיגיטאלי נמצא כבר לקראת מימוש.
מהפכת הקריאה האלקטרונית החלה בארה"ב בשנת 2007 עם השקתו של הקינדל – קורא הספרים האלקטרוני של אמזון. הקינדל הציע לקורא האמריקאי מכשיר אלקטרוני לקריאת ספרים לצד מאות אלפי ספרים דיגיטליים אותם ניתן להוריד מאמזון ולקרוא במכשיר הייעודי.
בשנת 2010 חלה התפתחות נוספת בתחום – אפל השיקה את האייפד (iPad), הטבלט החדש שכבש את העולם בסערה. האייפד, בניגוד לקוראי הספרים האלקטרוניים, הוא מחשב לכל דבר. האייפד איפשר התפתחות של תחום נוסף בעולם הספרים הדיגיטליים – ספרים מונפשים. אם עד כה הספרים היו בעיקר ספרי קריאה בשחור לבן, כפי שאפשרו קוראי הספרים האלקטרוניים המסורתיים, הרי שהיום ניתן לשלב תנועה, קול ומשחק בתוך הספר, דבר שעורר לחיים את עולם ספרי הילדים. היום ניתן למצוא באפסטור (חנות האפליקציות של אפל לאייפד ולאייפון) אלפי אפליקציות לספרי ילדים שמפיחות חיים בספר המסורתי. יש שיגידו כי הדבר פוגע בחוויית הקריאה של הילד ובחוויה המשותפת עם ההורה .מאחר והמכשיר יכול להקריא את הסיפור לילד או לחילופין ההורה יקליט את עצמו מקריא את הסיפור והילד יוכל לשמוע את ההקלטה בכל עת. אולם כנראה שכמו כול דבר בחיים גם כאן – הכול זה שאלה של מינון. אין ספק שנפתח פתח לעולם חדש וקסום – השאלה האם ישכילו המו"לים, הסופרים והמאיירים לשמר את התום והיופי של הספר המקורי תוך שילוב האפשרויות של הטכנולוגיה החדשה וזאת מבלי לפגום במוצר המקורי
ואין לי ספק כי אנחנו בעיצומו של תהליך שאי אפשר לעוצרו.

סמכות הורית – המחשב והאינטרנט

לאחרונה בעקבות שיחות רבות עם הורי ילדי הכתה ועם חברים ,הורים לילדים בגילאים שונים .החלטתי לדון בסוגיה זו.  
הטכנולוגיה הינה חלק בלתי נפרד משגרת יומנו, ובכניסתה אל חיק המשפחה – היא מכניסה לביתנו חשיפה לתכנים חיוניים ואפשרויות נהדרות, אך יחד עם זאת מציבה אותנו ההורים מול צורך השגחה נוסף - השגחה במחשב.
האינטרנט מהווה כיום עולם ומלואו שילדינו יוצאים לשוטט בו – ללמוד, לתקשר וליהנות, באותו האופן בו נבקש להשגיח עליהם ביציאתם החוצה, כך נרצה לעשות זאת בעולם הטכנולוגי.
 העדר של ידע טכנולוגי מוביל אותנו ההורים לחוש כי נושא המחשב מצוי מחוץ לתחום השגחתנו. לצד זאת, קיים חשש בקרב הורים ומורים ביחס להשלכות התפקודיות וההתפתחויות של שימוש ממושך באינטרנט ומשחקי מחשב על ילדם.
השימוש במחשב, אם כן, מציב את ההורה מול אינספור דילמות ביחס לשימוש החיובי בו מחד, והפוטנציאל לשימוש לרעה מאידך. וכאן עולות השאלות הבאות: האם העדר ידע טכנולוגי מגביל את ההורה בהצבת חוקים ברורים ביחס לשימוש במחשב והשגחה באינטרנט? כיצד ניתן לדעת מתי ילד עושה "שימוש יתר במחשב"? מתי יש צורך להתערב? 
וכאן מתעוררות בקרבי התובנות הבאות: אין צורך בידע טכנולוגי על מנת להשגיח על ילדיי בפעילויות טכנולוגיות!
לדעתי, השגחה הורית משמעה נוכחות ומעורבות פעילה באמצעות שיח פתוח בנושא, תשאול ספציפי ופעולות חד צדדיות בעת הצורך. לבקש מילדיי דין וחשבון על האופן בו הם גולשים. לגלות מעורבות בשימוש המחשב- שידגימו לי את השימושים השונים בהם הם עושים שימוש.
 מדובר בתנאי ההתקדמות הטכנולוגית בימינו מתבצעת בקצב כה מהיר שנכון יהיה לומר כי במרבית המקרים, הילדים משיגים את הוריהם בקצב ספיגת הידע – לעתים נראה כי עד שאלמד שימוש מסוים באינטרנט כבר יופיעו אלפים אחרים. מסיבה זו ברור כי השקעת מאמצים במאבק על עליונות טכנולוגית סיכוייה להצליח נמוכים למדי אך תמיד תמיד עלינו להיות מעורבים ומשגיחים ולנסות להשיג את הקידמה.

ברוכים הבאים לבלוג של איילת

אנשים יקרים שלום וברכה.
אמנם לא חלפו תשעה חודשים ובכל זאת נולד "הבלוג של איילת" במסגרת לימודי לקראת תואר שני במגמת "תיקשוב ולמידה" בהנחיתן של דר גילה קורץ ונעמי פורת. .
מטרת הבלוג היא :לארגן ,ליצור , לשתף , להביע דעה, תהיות ולבטים תוך הפצת רעיונות בתחום מקצועות הלימוד הנלמדים במגמת תיקשוב ולמידה. מטרות אלו יצרו אצלי מחשבות רבות , אי נוחות ואולי אפילו חששות איך אעמוד בזה? איך אתמיד לכתוב פעם בשבוע? ועל מה אכתוב? ההתרגשות עבורי רבה מאוד, ומלווה בהמון חששות , זוהי פעם ראשונה שאני מתנסה בכתיבה בבלוג. מקווה שאצליח להתמיד ולשתף בחויותי , מחשבותי ורשמי .
או קיי אז אין ברירה  מתחילים.......

איילת