קורס מקוון

   בסמסטר הקיץ בקורס "מחקר מתקדם בחינוך" של ד"ר יונה מילר.התנסתי בפעם הראשונה בלמידה מקוונת.השיעורים שהועלו באתר הוצגו בצורה מובנת ברורה ומקצועית כן , כן מצב אופטימלי לומדים קורס נוסף בסמסטר באותו זמן  איזה רווח אדיר התואר הנכסף קרב בא . אך.... כשניגשתי לביצוע המטלות הרגשתי חסרת אונים לחלוטין אני אישית נתקלתי בקשיים רבים ביישומו ולולא פגישות ההדרכה עם המרצה  שהדריכו עזרו וכיוונו, והתכתבויות בפורום ובפיסבוק עם חברי וחברותי ללימודים לא יודעת מה היה קורה?????
   בעקבות התנסות זו  התעוררו בי שאלות ומחשבות לגבי תלמידי :האם דגם הוראה זה מתאים להם?מה יהיה עם אותו תלמיד מתקשה? האם שיעור שכולו מקוון יעיל לתלמידי? עד כמה שיעור צריך להיות מקוון?מאיזה גיל ואיזה מקצועות אפשר ללמד באופן הזה? ועוד ועוד שאלות.
   מתוך ההתנסות הקטנה והאישית זו שלי הגעתי לתובנה שלמרות שתלמידי הרכים והמבושמים ילידים דיגיטליים גם הם וגם אני זקוקים ומונעים מהקשר האישי מורה- תלמיד והמחשב בשום אופן לא יכול להחליף א המורה ואת האינטראקציה הקיימת  ביני לבין תלמידי.
   אני שמחה שהתנסתי בלמידה בדרך זו כדי להבין למה תלמידי זקוקים ולמה אני זקוקה.

  

רעיון חדשני- תיכון וירטואלי למקצועות המתמטיקה,פיזיקה ומדעים.

      מקלדות במקום חוברות עבודה ומחברות,ספרים סרוקים ותוכנות מתקדמות במקום ספרי לימוד,מחשב במקום מורה  היתכן?... היאמן?...
    חברתי המתגוררת במצפה רמון חשפה בפני רעיון חדשני ומהפכני של משרד החינוך שינוסה בשנה הקרובה בביה"ס "השלום" במצפה רמון.
   בזמן שיעורי המתמטיקה מופיעים במערכת השעות יפגשו התלמידים עם מורה על מסכי המחשב בלבד ולא כמוכר והידוע עד כה- מורה בכתה.
   ההחלטה לפתוח תיכון וירטואלי התקבלה אחד מיעדי משרד החינוך בניסיון להגדיל את מס' התלמידים הלומדים מתמטיקה,פיסיקהומדעיםברמה של חמש יחידות בגרות בפריפריה.
   מחסור במורים ומיעוט תלמידים במקצועות הללו לא מאפשרים לפתוח כיתות תיקניותבכל בתי הספר לכן החליט המשרד לפתח רעיון חדשני זה.
   בכיתות הוירטואליות ילמדו 20 תלמידים בלבד , הלימודים יהיו חלק בלתי נפרד ממערכת השעות הרגילה  וקיימת אפשרות שבאותה כתה ילמדו ג תלמידים מכמה בתי ספר. המורים ישהו במרכז ארצי , והתלמידים ישבו  בכתה בביה"ס שלהם וילמדו באופן מסונכרן באמצעות המחשב,התלמידים יוכלו לראות את המורה ולשוחח עימו אך המורה לא יוכל לראות את תלמידיו אלא רק לשמוע ולשוחח עמם.
התלמידים יקבלו מהמורה הוירטואלי שיעורי בית ועבודות, ייבחנו על ידיו ואף יגשו לבחינות הבגרות כמו כל תלמיד רגיל.
   התרגשתי מאוד לשמוע על פרוייקט ייחודי זה, הקידמה סוף סוף הגיעה למשרד החינוך. בית ספר ייחודי זה יאפשר לקדם ערכים של צמצום פערים בין המרכז לפריפריה,מתן שיוויון הזדמנויות , קידום השגים, מצוינות,דרכי למידה חדשניות . אכן  המיומנויות הנדרשות מבוגר מע' החינוך במאה ה- 21 סוף סוף כבר כאן. ולא יהי מצב בימינו אנו בו תלמיד הפריפריה לא יוכל ללמוד מקצוע מסויים ברמה מסויימת משום שאין מורה מתאים בתחום הידע הספציפי או לחילופין מספיק תלמידים המעניינים בתחום הידע .
   מובן שישר צפו ועלו אצלי  מחשבות תהיות  ושאלות מוסריות רבות לגבי מיקומו של המורה בכיתה? מחשב במקום מורה?.. הצורך במורה בכלל? האם התלמידים יוכלו לשמור על משמעת עצמית גבוהה? ועוד ועוד שאלות
    לענות תשובות לא אוכל כרגע אך בוודאי הזמן  התוצאות והמציאות יענו את התשובות. ברמה האישית כולי תקווה שפרויקט זה יצליח ואף יתרחב לתחומי דעת רבים ומגוונים במערכת החינוך.   

חדש בביה"ס:הספר הדיגיטלי מגיע לטאבלט

כבר בשני פוסטים קודמים שלי, עסקתי בנושא טאבלטים וספרים ממוחשבים, והנה חידוש נוסף, שנחשפתי אליו. הספרים הדיגיטליים של מט"ח מגיעים גם לטאבלטים. מט"ח, הוצאת אריק כהן והוצאת רמות של אוניברסיטת ת"א משיקים פלטפורמה המכונה "ספרי לימוד היברידיים", שמיועדת להסיר את החסמים הטכנולוגיים שעמדו עד כה בפני ביה"ס שרצו לשלב ספרים אינטראקטיביים ודיגיטליים בתהליכי הלמידה.

   ספרים דיגיטליים "בכותר" אתר ספרי הלימוד הדיגיטליים של מט"ח, יש כיום כ-450 ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים במקצועות שונים, בפורמט המאפשר סימון טקסט, שילוב סרטון מאתר "יוטיוב", הערות מורה, אנימציות ועוד.

   עד כה, ניתן היה לגשת לספרים רק דרך האתר שדרש מחשב המחובר לאינטרנט, כעת, משיקים במט"ח לראשונה אפליקציה חדשה לאייפד ולטאבלטים שתאפשר לקרוא ולהשתמש בספרים אלו גם דרך המכשירים הניידים. הספרים הדיגיטליים יהיו זמינים גם ללא חיבור לאינטרנט, בהורדת תוכנה למחשב או אפליקציה לטאבלט. ניתן יהיה להוריד ספרים למכשיר ולהמשיך לקרוא אותם גם ללא חיבור לאינטרנט.

   שילוב זה, מאפשר פיתרון לחוסר התשתיות הקיימות במרבית ביה"ס ונראה שסוף סוף כולם מבינים שעתיד מערכת החינוך היא למידה אינטראקטיבית בה ישבו בכיתה אחת תלמידים עם מכשירים ניידים, טאבלטים או מכשירים נייחים עם חיבור לאינטרנט או בלי ולהשתמש באותו ספר אינטראקטיבי.

   לדעתי למידה מסוג זה, היא למעשה הכנסת העולם בו חיים הילדים מחוץ לביה"ס אל כותלי הכיתה. אנו המורים, צריכים וחייבים להכין את הילדים לחיים ואי אפשר לעשות זאת ללא חשיפה לדיגיטציה של מידע! הבתים מתקדמים טכנולוגית וביה"ס לא, אז מה עשינו פה?

אסור לנו, ציבור המורים, להישאר מאחור, אנחנו חייבים להבין שעלינו ליישר קו ולשדרג את דרך ההוראה. 

מה הישראלים עשו בשנת 2012 ברשת?

   מה הספקתם לעשות היום? גלשתם קצת בפייסבוק? התעדכנתם בחדשות לאחרונה? האם אתם חושבים שהרגלי הגלישה שלכם תואמים לכלל האוכלוסיה? או שלפעמים אתם מרגישים כאילו אתם מבזבזים את הזמן בגלישה אינסופית באתרי תוכן?
   במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של החינוך" נחשפנו לסקר"ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 "שבוצע בראשות ד"ר יובל דרור ראש המסלול לתיקשורת דיגיטלית במכללה למנהל ובמימון של גוגל.בסקר נבדקו הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים. כמו גם הרגליהם והעדפותיהם בכל הקשור לאותה צריכה של תכנים. אז האם אתם חלק מהכלל או שאולי אתם יודעים להפיק את המיטב מהשהיה שלכם באינטרנט?
   מתוך הסקר עלה כי: קיים פער דיגיטלי גדול בין האוכלוסיות השונות והוא לא בא לידי ביטוי רק בשיעור המחוברים לרשת האינטרנט, אלא גם באופן שבו הם גולשים.לדוגמא: שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמייצרים תוכן ,כמו למשל כתיבת בלוגים או העלאת סרטוני וידאו,גבוה יותר משיעור הגולשים בקרב היהודים הוותיקים.
   נתון מדאיג נוסף נמצא בסקר ולפיו עבור שליש מהגולשים דוברי העברית האינטרנט הוא רק מה שמפורסם בשפה העברית. נמצא עוד כי הדת והמצב הכלכלי מהווים גורמים חשובים בעולם האינטרנט וככל שרמת הדתיות עולה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט.כמעט % 60 מהחרדים אינם מחוברים לאינטרנט לעומת % 8 מהחילוניים. בפריפריה נוטים לצפות יותר בסירטונים מאשר במרכז,וככל שההשכלה עולה כך קטן השימוש ברשתות חברתיות . הגולשים בגילאי 15 - 24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה מטלפונים סלולריים. קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה  הממוצעת בכל הקשור לשיתוף תמונות . רובם המכריע של המשתמשים הכבדים ברשתות החברתיות נוהג לשתף תמונות.דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם מחפשים מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלוש (40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית (13%) . ככל שרמת הדתיות עולה כך גובר השימוש בכלי תירגום אוטומטיים.
   מסקנותיי האישיות מסקר זה הן: ישראל אמנם מתהדרת בתואר של "אומת היי-טק" אך הנתונים בסקר מראים כי ישראל עדיין  רחוקה במימוש החזון של סגירת פערים באמצעות האינטרנט.