סוד הצימצום - סיפור בן 6 מילים

   פירסומאים ואנשי יחסי ציבור מיומנים בריכוז  מירב המידע במיספר מילים מועט ביותר, לפעמים כמה מילים במשפט, בסיסמה או בג'ינגל מוכרים יותר מעמודים שלמים של מלל, עובדתי נכון ומושך ככל שיהיה.

   ישנה  אגדה עיתונאית המספרת כי עיתונאי איתגר את הסופר ארנסט המינגווי לכתוב סיפור שלם ב-6 מילים בלבד. המינגווי עמד באתגר,והנה  הסיפור שלו "for sale:baby shoes ,never used" ובעברית :"למכירה:נעלי תינוק,לא היו בשימוש".
   המינגווי מספר כאן סיפור שלם תוך שימוש אמנם בידע הכללי של הקורא העלום , ובניסיון החיים שלו, כדי להשלים פערי מידע, ולחוש בכאב  הרב, אך הוא גם אומר "זה עיקר הסיפור".
   שני אחים ארנון ובן נתן לקחו את אתגר המינגוי הלאה  ומזמינים את הגולשים לספר את סיפור חייהם ב- 6 מילים בלבד, אתם מוזמנים להיכנס לאתר: http://www.6milim.com/   לקרוא , להנות ולגלות כמה הרבה אינפורמציה ,רגש  ואישיות אפשר לבטא בתוך 6 מילים בלבד.
   לדעתי דווקא פורמט קשוח זה ההצטמצמות למס' מילים קטן וקבוע מגביר את היצירתיות של הכותבים, תוך הפעלת מחשבה  מרובה כי אין עוד מילים או מקום  צריך לדעת לוותר על מה שמיותר , לבחור את המילים המדויקות ,ורק אותן, אין מקום למבוא  המתח צריך להגיע מיד , וקצת אחריו המילה האחרונה.
      עלינו אנשי החינוך  לנסות  ולהנחיל זאת לתלמידנו  מיעוט במילים , בכתיבה ישירה תוך הבעת דעה  עצמית לנסות למצות רעיון בלי "לברבר" קצר ולעיניין זה המוטו בידיוק כמו המסר שניסיתי להעביר בבלוג הקודם שלי בנושא  הטוויטר.
   אז.........

הטוויטר

   במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" של דר' אלון הסל, הכרנו כלי חדש ושמו טוויטר,פתחנו קבוצת למידה ,כשהמטרה היא התנסות בכלי ובחינת דרכי השימוש של כלי זה בלמידה וההוראה.
   אז מהו טוויטר? זהו כלי שיתופי בעל שימושים רבים ומגוונים שבו ניתן לבעל החשבון להוציא הודעות \דיווחים קצרים\ "ציוצים" באורך של עד  140 תווים. על בעל החשבון לשכנע את חבריו "לעקוב" אחר הודעותיו, המעקב הוא בשליטת האנשים ולא בעל החשבון.
 זוהי עוד רשת חברתית . את פירסום ההודעות , ניתן להשוות לפירסום בקיר של פייסבוק והעוקבים יכולים לקבל בבת אחת הודעה מכל מי שהם עוקבים אחריו.
   מגבלת 140 התווים עשויה ליצור בעיה בהעברת מסרים בעלי משמעות, ולכן לרוב מדובר  במסרים קצרים מאוד או מסרים שמפנים אל לינק לאתר אינטרנט\ קובץ\ תמונה.
   שימושים אלו מביאים אותי למחשבה האם וכיצד לשלבו ככלי הוראתי בכתה? והתשובה שאפשר בדרכים שונות ומגוונות כגון:
  כתיבת עיתון דיגיטאלי: כיתתי או בית ספרי - ניתן לפרסם עיתון אינטרנטי בטוויטר , כאשר כל טוויט \ ציוץ הודעת טקסט תהווה פירסום על שיצאה כתב בעיתון.
תימצות: על התלמיד לקרוא מאמר או פרק ולכתוב סיכום קצר עד 140 תווים. (מיומנות קשה ללומד).
שיתוף קישור:   התלמידים ישתפו קישור חדש בהקשר לנושא הנלמד בכתה.
טוויטר בהמשכים: כתיבת סיפור בהמשכים תוך הקפדה על כללי הסוגה שנבחרה , עריכה ,מבנה, כתיבה יצירתית ,שימוש נכון בסימני פיסוק.
המלצה על מושג:  ציוץ בטוויטר סביב מושג\ נושא\ ספר מומלץ וכו'.
   אז כן זוהי  סקירה מאוד קצרה ובטוחני שכולכם תמצאו שימושים רבים  בכיתתכם עם כלי זה אז.......

"קשר רב דורי" - שימור מורשת בדיאלוג דיגיטלי

  

עונג רב הרגשתי כאשר התוודאתי לתוכנית  "הקשר הרב דורי" הקיימת במס' "מועדוני גיל הזהב", בשיתוף בתי ספר הממוקמים באותן ערים.

  זוהי תוכנית הבונה ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידי בתיה"ס לבין האוכלוסיה הבוגרת באמצעות סביבה טכנולוגית.
  תלמידים השולטים היטב במיומנויות מחשב ותקשוב נפגשים עם האזרחים הותיקים ומלמדים אותם בשלב הראשון - מיומנויות מחשב בסיסיות: "אופיס", שימוש במייל, גלישה באינטרנט ועוד ממיומנויות המאה ה-21.
  בשלב השני - מתעדים יחדיו, תוך למידת חקר את סיפורי המורשת של המבוגרים.
  התרשמתי מאוד מאוד מתוכנית זו המחברת עבר , הווה ועתיד בכלים טכנולוגיים. תוך העמקת ערכי ההתנדבות, הסובלנות, האחריות והאכפתיות לזולת. מחד דיאלוג פורה ומפרה , למידה הדדית חיזוק הקשר הבין דורי . ומאידך הכרות של עולם המבוגרים והילדים לחילופין.
  נאחל לעצמנו פרוייקטים כגון זה של שיתוף הקניית ערכים וניצור חברה בריאה ,שורשית -ערכית ולא נשמע חדשות לבקרים על רצח ודקירות של וע"י נערים בגיל העשרה בשל דברים פעוטים וחסרי ערך.

סיפרי מיקוד לבגרות באייפד

העולם הדיגיטלי הולך ומתפתח במדינת ישראל ובעולם כולו ואנו נמצאים בשלב פריצת הדרך גם בתהליכי הוראה ולמידה. עולם החינוך הפך להיות מעניין ומאתגר ליזמים רבים ולמפתחי כלים ואפליקציות. בימים אלו אנו עדים לתנועה פעילה של השקת ספרי לימוד דיגיטליים.

   השבוע יצאו לאור ספרי מיקוד לבגרות במהדורה דיגיטלית, ותלמידי התיכון יוכלו להחליף את הספרים המודפסים במכשירי האייפד. במסגרת פרוייקט משותף של מיזם הספרים הדיגיטליים "עברית" והוצאת "רכס".
   אני רואה בכך מספר יתרונות עצומים כעת, עם הפקת ספרי המיקוד הדיגיטליים, יוכלו התלמידים ללמוד בכל מקום ובכל זמן, בלי שיצטרכו לשאת על גבם את הספרים השונים הכבדים.מחירי ספרי המיקוד במהדורה הדיגיטלית יהיו לבטח נמוכים יותר לעומת הספרים המודפסים, והתלמידים יהנו ממגוון הפונקציות הקיימות כמו: הגדלה והקטנה של הטקסט לקריאה נוחה, קריאת הטקסט בתצוגה אורכית או רוחבית. הוספת סימניות, צביעה והדגשת טקסטים בתוך הספר וכמובן כתיבת הערות בתוכו.
   לסיכום, אנו נמצאים בתקופה חדשה מאתגרת ומעניינת המאפשרת למידה מחוץ לגבולות הכתה בכל מקום ובכל זמן, באמצעות כל מכשיר קצה.

מחשב במקום ילקוט...

הלימודים והמטלות בקורס מדעי החינוך במאה ה-21 בהנחייתה של דר' גילה לוי עצמון הביאו אותי לחשוב : איך יראה ביה"ס בו ילמדו ילדיכם וילדי בעתיד ? איך יראה בית הספר בו אלמד בעתיד ? איך יראה החינוך בכלל בעתיד?

   אז בואו נפליג על כנפי הדימיון....

    ילדיכם ילך לבית הספר עם הלפטופ או הטאבלט, במקום מחברות וספרים, ישלח למורה את שיעורי הבית באמצעות האינטרנט, ינהל שיחות וידאו עם בני גילו מהארץ ומחו"ל.

התלמידים ילמדו באופן פרטני, פרונטלי, בכיתות האם או בקבוצות למידה, מרחבי הלמידה יהיו מגוונים ויאפשרו למידה בכיתות גדולות או במתחמים קטנים או במרחבים חיצוניים פתוחים.

   במקצועות שאינם מקצועות ליבה התלמידים יעבדו על פרויקטים מיוחדים בקבוצות בהם יוכלו לחקור וללמוד באמצעות סרטים, אינטרנט, רשתות חברתיות, מוזיקה, תמונות, אמנות ועוד.

   הלוח החכם כמובן יחליף את הלוחות הקיימים וקיר שלם ייהפך ללוח דיגיטאלי אינטראקטיבי שיופעל באמצעות מגע. ועל גביו יועבר שיעור שיכלול מצגות , מסמכים , מטלות קטעי וידאו ועוד.

   לבית הספר יהיה אתר ולכל תלמיד תהיה גישה אישית אליו  בו הוא יוכל להתייעץ עם מוריו, לקבל תגובות לשיעורי הבית ,לפתור מבחנים וכו'.

   המחשב למעשה ילווה את התלמיד כל היום ויהיה בעצם הילקוט שלו. 

   כן, כרגע זה נראה כמו סרט בידיוני של אסימוב אך לדעתי לא רחוק היום בו נראה את הדברים מתממשים.

יוקר ספרי הלימוד וההתמודדות הדיגיטאלית עמו

 ספרי הלימוד הדיגיטאליים מהווים פתרון יעיל וחכם להקלת הנטל הכלכלי על ההורים ברכישת ספרי הלימוד.

החל משנת תשע"ג , לא יאשר משרד החינוך ספר לימוד שאיננו כולל  "ספר לימוד בגירסה מקוונת  בסיסית"

החלטה נוספת היא : לצאת למהלך שמטרתו להעמיד בתוך 5 שנים עד לשנת תשע"ז , חלופה לספרי הלימוד המודפסים . דבר שיעשה באמצעות גירסה דיגיטאלית לספרי הלימוד שיצאו.

 לעניות דעתי קידמה זו אכן תפחית באופן משמעותי את העלויות המוטלות על הורי התלמידים, ובמקביל אף תביא להרחבת והעצמת אפשרויות הלימוד כחלק מעידוד הטמעת התיקשוב בבתי הספר.

 שלב נוסף בהתרחבות זו יעשה כאשר יגבר השימוש בקרב התלמידים, במחשבים ניידים, מחשבי לוח- טאבלטים,וסמרטפונים.(דבר שיכול להתאפשר בזכות מחירם ההולך ופוחת).

 לכן על משרד החינוך לתת את הדעת ולאפשר לתלמידים להגיע עם מכשיריהם האישיים .

ואלו שידם אינה משגת יקבלו מכשיר שירכש ע"י הרשות או בתיה"ס.ובכך נתאים את מציאות החיים הבית ספריים לעולם האמיתי.

 לסיכום  דברי אומר כי: השימוש בספרים דיגיטליים יכול לתת מענה לעידכון הספרים, להפחתת העול הכלכלי על ההורים, ויאפשר העצמה ואיכות של ההוראה והלמידה. תוך שילוב טוב יותר של התיקשוב בחינוך .

כל זאת בתנאי שאפשר יהיה להתקין את הספרים באתר מתאים או לשדרם ישירות אל מכשירי הקצה.

הרהורים ממוחשבים מהלב....

   השבוע בעקבות הודעתן של גילה ונעמי בדבר הנושאים הנלמדים וחובת הכתיבה בבלוג, מצאתי את עצמי מהרהרת ומשחזרת את התהליך האישי אותו עברתי ועדיין עוברת, כילידת שנות ה- 60 אשר גדלה וחונכה בעידן הלוח והגיר, עט ה"פרקר" ועיפרון מכני. וכמובן שנפגשה עם כל עקרונות הלמידה המסורתית: שיעורים פרונטליים, עבודה יחידנית, לעיתים אולי עבודה בזוגות, ישיבה בטורים.

   והנה אני חווה שינוי חד ומשמעותי מהיותי תוצר ונציגת ההוראה המסורתית אל עבר העבודה בסביבה מתוקשבת והפיכתי ל"מהגרת דיגיטאלית" כמי שמנסה להוביל שינוי בתחום המחשבים. אני מוצאת עצמי חושבת ומתכננת יחידות לימוד מתוקשבות סינכרוניות וא-סינכרוניות, נחשפת וחושפת את תלמידי ל"גוגל דוקס", "לינוט" ואפילו חושבת על מיומנויות חדשות שעלי ללמד את תלמידי.

   מחשבתי הפכה להיות מתוקשבת, הרהורים ממוחשבים אך בהחלט הרהורים אנושיים, מוצאת עצמי בודקת  הודעות במייל, מתכתבת ומתקשרת דרך הסקייפ, מצייצת בטויטר, מתכתבת עם תלמידי והוריהם באתר ביה"ס, יש לי חברים ששמותיהם mati 123   או amit456 ואפילו יושבת וכותבת פוסטים בבלוג, מי פילל שאגיע לזמנים אלו?

היום מצאתי עצמי מתבוננת בחלל הכתה ובקירות המסדרון ולוחותיו וחושבת אולי אפשר לשים מסכי ענק עם סרטים מתחלפים או כל דבר אחר.

   כן, כן אני חושבת בעיקר איך ליעל את סביבות הלמידה המתוקשבות ולהתאימן לצרכי תלמידי?

כיצד לבחון את תלמידי במבחנים ממוחשבים?

ובד בבד עולות הספקות כלום אנו ערוכים ללמידה ממוחשבת? האם לכל תלמידי בנקודת הקצה יש את הכלים להתמודד בצורה נכונה עם הקידמה?

אפילו בעת כתיבת שורות אלו ודאי כותב פלוני טכנולוגיה אשר תדחוק הצידה את הנוכחית.