מה הישראלים עשו בשנת 2012 ברשת?

   מה הספקתם לעשות היום? גלשתם קצת בפייסבוק? התעדכנתם בחדשות לאחרונה? האם אתם חושבים שהרגלי הגלישה שלכם תואמים לכלל האוכלוסיה? או שלפעמים אתם מרגישים כאילו אתם מבזבזים את הזמן בגלישה אינסופית באתרי תוכן?
   במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של החינוך" נחשפנו לסקר"ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 "שבוצע בראשות ד"ר יובל דרור ראש המסלול לתיקשורת דיגיטלית במכללה למנהל ובמימון של גוגל.בסקר נבדקו הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים. כמו גם הרגליהם והעדפותיהם בכל הקשור לאותה צריכה של תכנים. אז האם אתם חלק מהכלל או שאולי אתם יודעים להפיק את המיטב מהשהיה שלכם באינטרנט?
   מתוך הסקר עלה כי: קיים פער דיגיטלי גדול בין האוכלוסיות השונות והוא לא בא לידי ביטוי רק בשיעור המחוברים לרשת האינטרנט, אלא גם באופן שבו הם גולשים.לדוגמא: שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמייצרים תוכן ,כמו למשל כתיבת בלוגים או העלאת סרטוני וידאו,גבוה יותר משיעור הגולשים בקרב היהודים הוותיקים.
   נתון מדאיג נוסף נמצא בסקר ולפיו עבור שליש מהגולשים דוברי העברית האינטרנט הוא רק מה שמפורסם בשפה העברית. נמצא עוד כי הדת והמצב הכלכלי מהווים גורמים חשובים בעולם האינטרנט וככל שרמת הדתיות עולה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט.כמעט % 60 מהחרדים אינם מחוברים לאינטרנט לעומת % 8 מהחילוניים. בפריפריה נוטים לצפות יותר בסירטונים מאשר במרכז,וככל שההשכלה עולה כך קטן השימוש ברשתות חברתיות . הגולשים בגילאי 15 - 24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה מטלפונים סלולריים. קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה  הממוצעת בכל הקשור לשיתוף תמונות . רובם המכריע של המשתמשים הכבדים ברשתות החברתיות נוהג לשתף תמונות.דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם מחפשים מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלוש (40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית (13%) . ככל שרמת הדתיות עולה כך גובר השימוש בכלי תירגום אוטומטיים.
   מסקנותיי האישיות מסקר זה הן: ישראל אמנם מתהדרת בתואר של "אומת היי-טק" אך הנתונים בסקר מראים כי ישראל עדיין  רחוקה במימוש החזון של סגירת פערים באמצעות האינטרנט.

הלוח האינטראקטיבי

   ד"ר אתי כוכבי הציגה השבוע בשיעור ,"עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" את נפלאות הלוח האינטראקטיבי או הלוח החכם בשמו הנפוץ יותר. והבהירה כי הוא מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב, והופכם לכלי אחד המשלב את יכולותיהם של השניים . הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה להמשיך לנהל את השיעור ממקומו הרגיל ליד הלוח ומול הכיתה.עם זאת,הלוח מעניק הן למורה והן לתלמיד גישה מיידית אל מגוון יישומים במחשב ובאינטרנט. באפשרותו של כלי זה להסיר חסמים טכנולוגיים וקשיים אירגוניים שונים. הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית,המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה - הוראה אינטראקטיביות.
   התרשמתי מאוד במהלך השיעור משליטתה של ד"ר כוכבי בפונקציות של הלוח. מהיצירתיות בהוראה ובהצגת הנושאים הנלמדים כמו מחזור המים בטבע שהודגם לנו בשיעור.
   ואני חוזרת ושואלת את עצמי האם זה אמיתי? האם זה יגיע מתי שהוא גם לבית ספרנו הנמצא בפריפריה ? האם יעשה בו שימוש ע"י כלל המורים? מה מידת השפעתו על הישגי התלמידים?
   לא חקרתי סוגיות אילו לכן אין לי תשובות מדעיות מוכחות אך בכל זאת אענה על שאלותי מתוך הגיגי ליבי בלבד.
כנראה שהלוח האינטראקטיבי אכן משפר את תהליכי הלמידה בכיתה ומהווה כלי עזר לשיפור ההוראה והעיניין בלמידה בידיוק כפי שהשיעור של ד"ר אתי כוכבי ריתק אותנו ציבור הסטודנטים כך ירתק את תלמידינו ביום מן הימים.
   ומי יתן ויום זה יגיע במהרה גם למחוזותינו.

מחשב במקום ילקוט...

הלימודים והמטלות בקורס מדעי החינוך במאה ה-21 בהנחייתה של דר' גילה לוי עצמון הביאו אותי לחשוב : איך יראה ביה"ס בו ילמדו ילדיכם וילדי בעתיד ? איך יראה בית הספר בו אלמד בעתיד ? איך יראה החינוך בכלל בעתיד?

   אז בואו נפליג על כנפי הדימיון....

    ילדיכם ילך לבית הספר עם הלפטופ או הטאבלט, במקום מחברות וספרים, ישלח למורה את שיעורי הבית באמצעות האינטרנט, ינהל שיחות וידאו עם בני גילו מהארץ ומחו"ל.

התלמידים ילמדו באופן פרטני, פרונטלי, בכיתות האם או בקבוצות למידה, מרחבי הלמידה יהיו מגוונים ויאפשרו למידה בכיתות גדולות או במתחמים קטנים או במרחבים חיצוניים פתוחים.

   במקצועות שאינם מקצועות ליבה התלמידים יעבדו על פרויקטים מיוחדים בקבוצות בהם יוכלו לחקור וללמוד באמצעות סרטים, אינטרנט, רשתות חברתיות, מוזיקה, תמונות, אמנות ועוד.

   הלוח החכם כמובן יחליף את הלוחות הקיימים וקיר שלם ייהפך ללוח דיגיטאלי אינטראקטיבי שיופעל באמצעות מגע. ועל גביו יועבר שיעור שיכלול מצגות , מסמכים , מטלות קטעי וידאו ועוד.

   לבית הספר יהיה אתר ולכל תלמיד תהיה גישה אישית אליו  בו הוא יוכל להתייעץ עם מוריו, לקבל תגובות לשיעורי הבית ,לפתור מבחנים וכו'.

   המחשב למעשה ילווה את התלמיד כל היום ויהיה בעצם הילקוט שלו. 

   כן, כרגע זה נראה כמו סרט בידיוני של אסימוב אך לדעתי לא רחוק היום בו נראה את הדברים מתממשים.

סמכות הורית – המחשב והאינטרנט

לאחרונה בעקבות שיחות רבות עם הורי ילדי הכתה ועם חברים ,הורים לילדים בגילאים שונים .החלטתי לדון בסוגיה זו.  
הטכנולוגיה הינה חלק בלתי נפרד משגרת יומנו, ובכניסתה אל חיק המשפחה – היא מכניסה לביתנו חשיפה לתכנים חיוניים ואפשרויות נהדרות, אך יחד עם זאת מציבה אותנו ההורים מול צורך השגחה נוסף - השגחה במחשב.
האינטרנט מהווה כיום עולם ומלואו שילדינו יוצאים לשוטט בו – ללמוד, לתקשר וליהנות, באותו האופן בו נבקש להשגיח עליהם ביציאתם החוצה, כך נרצה לעשות זאת בעולם הטכנולוגי.
 העדר של ידע טכנולוגי מוביל אותנו ההורים לחוש כי נושא המחשב מצוי מחוץ לתחום השגחתנו. לצד זאת, קיים חשש בקרב הורים ומורים ביחס להשלכות התפקודיות וההתפתחויות של שימוש ממושך באינטרנט ומשחקי מחשב על ילדם.
השימוש במחשב, אם כן, מציב את ההורה מול אינספור דילמות ביחס לשימוש החיובי בו מחד, והפוטנציאל לשימוש לרעה מאידך. וכאן עולות השאלות הבאות: האם העדר ידע טכנולוגי מגביל את ההורה בהצבת חוקים ברורים ביחס לשימוש במחשב והשגחה באינטרנט? כיצד ניתן לדעת מתי ילד עושה "שימוש יתר במחשב"? מתי יש צורך להתערב? 
וכאן מתעוררות בקרבי התובנות הבאות: אין צורך בידע טכנולוגי על מנת להשגיח על ילדיי בפעילויות טכנולוגיות!
לדעתי, השגחה הורית משמעה נוכחות ומעורבות פעילה באמצעות שיח פתוח בנושא, תשאול ספציפי ופעולות חד צדדיות בעת הצורך. לבקש מילדיי דין וחשבון על האופן בו הם גולשים. לגלות מעורבות בשימוש המחשב- שידגימו לי את השימושים השונים בהם הם עושים שימוש.
 מדובר בתנאי ההתקדמות הטכנולוגית בימינו מתבצעת בקצב כה מהיר שנכון יהיה לומר כי במרבית המקרים, הילדים משיגים את הוריהם בקצב ספיגת הידע – לעתים נראה כי עד שאלמד שימוש מסוים באינטרנט כבר יופיעו אלפים אחרים. מסיבה זו ברור כי השקעת מאמצים במאבק על עליונות טכנולוגית סיכוייה להצליח נמוכים למדי אך תמיד תמיד עלינו להיות מעורבים ומשגיחים ולנסות להשיג את הקידמה.