חדש בביה"ס:הספר הדיגיטלי מגיע לטאבלט

כבר בשני פוסטים קודמים שלי, עסקתי בנושא טאבלטים וספרים ממוחשבים, והנה חידוש נוסף, שנחשפתי אליו. הספרים הדיגיטליים של מט"ח מגיעים גם לטאבלטים. מט"ח, הוצאת אריק כהן והוצאת רמות של אוניברסיטת ת"א משיקים פלטפורמה המכונה "ספרי לימוד היברידיים", שמיועדת להסיר את החסמים הטכנולוגיים שעמדו עד כה בפני ביה"ס שרצו לשלב ספרים אינטראקטיביים ודיגיטליים בתהליכי הלמידה.

   ספרים דיגיטליים "בכותר" אתר ספרי הלימוד הדיגיטליים של מט"ח, יש כיום כ-450 ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים במקצועות שונים, בפורמט המאפשר סימון טקסט, שילוב סרטון מאתר "יוטיוב", הערות מורה, אנימציות ועוד.

   עד כה, ניתן היה לגשת לספרים רק דרך האתר שדרש מחשב המחובר לאינטרנט, כעת, משיקים במט"ח לראשונה אפליקציה חדשה לאייפד ולטאבלטים שתאפשר לקרוא ולהשתמש בספרים אלו גם דרך המכשירים הניידים. הספרים הדיגיטליים יהיו זמינים גם ללא חיבור לאינטרנט, בהורדת תוכנה למחשב או אפליקציה לטאבלט. ניתן יהיה להוריד ספרים למכשיר ולהמשיך לקרוא אותם גם ללא חיבור לאינטרנט.

   שילוב זה, מאפשר פיתרון לחוסר התשתיות הקיימות במרבית ביה"ס ונראה שסוף סוף כולם מבינים שעתיד מערכת החינוך היא למידה אינטראקטיבית בה ישבו בכיתה אחת תלמידים עם מכשירים ניידים, טאבלטים או מכשירים נייחים עם חיבור לאינטרנט או בלי ולהשתמש באותו ספר אינטראקטיבי.

   לדעתי למידה מסוג זה, היא למעשה הכנסת העולם בו חיים הילדים מחוץ לביה"ס אל כותלי הכיתה. אנו המורים, צריכים וחייבים להכין את הילדים לחיים ואי אפשר לעשות זאת ללא חשיפה לדיגיטציה של מידע! הבתים מתקדמים טכנולוגית וביה"ס לא, אז מה עשינו פה?

אסור לנו, ציבור המורים, להישאר מאחור, אנחנו חייבים להבין שעלינו ליישר קו ולשדרג את דרך ההוראה. 

מה הישראלים עשו בשנת 2012 ברשת?

   מה הספקתם לעשות היום? גלשתם קצת בפייסבוק? התעדכנתם בחדשות לאחרונה? האם אתם חושבים שהרגלי הגלישה שלכם תואמים לכלל האוכלוסיה? או שלפעמים אתם מרגישים כאילו אתם מבזבזים את הזמן בגלישה אינסופית באתרי תוכן?
   במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של החינוך" נחשפנו לסקר"ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 "שבוצע בראשות ד"ר יובל דרור ראש המסלול לתיקשורת דיגיטלית במכללה למנהל ובמימון של גוגל.בסקר נבדקו הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים. כמו גם הרגליהם והעדפותיהם בכל הקשור לאותה צריכה של תכנים. אז האם אתם חלק מהכלל או שאולי אתם יודעים להפיק את המיטב מהשהיה שלכם באינטרנט?
   מתוך הסקר עלה כי: קיים פער דיגיטלי גדול בין האוכלוסיות השונות והוא לא בא לידי ביטוי רק בשיעור המחוברים לרשת האינטרנט, אלא גם באופן שבו הם גולשים.לדוגמא: שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמייצרים תוכן ,כמו למשל כתיבת בלוגים או העלאת סרטוני וידאו,גבוה יותר משיעור הגולשים בקרב היהודים הוותיקים.
   נתון מדאיג נוסף נמצא בסקר ולפיו עבור שליש מהגולשים דוברי העברית האינטרנט הוא רק מה שמפורסם בשפה העברית. נמצא עוד כי הדת והמצב הכלכלי מהווים גורמים חשובים בעולם האינטרנט וככל שרמת הדתיות עולה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט.כמעט % 60 מהחרדים אינם מחוברים לאינטרנט לעומת % 8 מהחילוניים. בפריפריה נוטים לצפות יותר בסירטונים מאשר במרכז,וככל שההשכלה עולה כך קטן השימוש ברשתות חברתיות . הגולשים בגילאי 15 - 24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה מטלפונים סלולריים. קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה  הממוצעת בכל הקשור לשיתוף תמונות . רובם המכריע של המשתמשים הכבדים ברשתות החברתיות נוהג לשתף תמונות.דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם מחפשים מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלוש (40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית (13%) . ככל שרמת הדתיות עולה כך גובר השימוש בכלי תירגום אוטומטיים.
   מסקנותיי האישיות מסקר זה הן: ישראל אמנם מתהדרת בתואר של "אומת היי-טק" אך הנתונים בסקר מראים כי ישראל עדיין  רחוקה במימוש החזון של סגירת פערים באמצעות האינטרנט.

הערכת מורים:אופנות ובעיות

   שאלה המעסיקה את מערכת החינוך כבר שנים רבות היא: איך מעריכים איכות ותפוקה של מורים?
כדי לענות על שאלה זו בחרתי לצאת מנקודת הנחה שקיימת הסכמה מערכתית על מטרת ההוראה  והיא: למידה! למידת תלמידים היא הקריטריון שלפיו יש להעריך את איכות ההוראה ותפוקתה.
   כאן מתעוררת בעיה נוספת : אנשים שונים מגדירים למידה ואיכות הוראה בדרכים שונות ולכן קיימים חילוקי דעות בנוגע להערכתה.
   לאחרונה מעריכים למידה זו באמצעות מבחנים סטנדרטיים, מבחני מיצ"ב , פיזה וכו'. מבחנים אילו למעשה מעריכים לא רק את התלמידים,אלא גם את המורים ואת ביה"ס כולו. האם זה תקין? האם הדבר שהמבחנים בודקים אומר משהו על למידת התלמידים?הוראת המורים? האם השפעת המורה על כל התלמידים זהה? האם כל התלמידים באותה שכבה מתפתחים בו זמנית?איפה השונות?
   הרי ידוע שהציון במבחנים אלו מושפע מכל כך הרבה גורמים נוספים מלבד היכולת של התלמידים לדוגמא: תנאי הבחינה, רמת החרדה של כל תלמיד, מיומנויות ניסוח תשובות, יכולת כלכלית ללמידה עם מורים פרטיים ועוד ועוד.
   אז כפי הנראה לדעתי מבחנים אלו לא מספקים מדד תקף להערכת מורים ובתי ספר.
בנוסף המבחנים מספקים מדד ליכולת בזמן נתון ולא משקפים את תהליך הלמידה והשינוי ביכולת - המבחן אינו משקף שינוי קטן חיוב או שלילי יחסית לאותו תלמיד.
לכן מדידת למידה צריכה להתמקד בשינוי בביצוע המשימה ולא בביצוע עצמו.
    לסיכום: הערכת מורים ובתי ספר לפי ציוני המבחנים הסטנדרטיים היא בעייתית ואינה תקפה לדעתי בשום אופן, מטעה את הציבור ועושה עוול הן למורים והן לתלמידים.
מובן שצריך מותר ורצוי להעריך איכות במערכת החינוך אבל מבחנים אלו אינם מדד תקף.
   לדעתי יש להעריך את איכות הלמידה במקום את איכות התלמידים את איכות ההוראה יש לבדוק בעיקר לפי התהליך ולא לפי התוצר איך הדברים יעשו אני משאירה לחכמים ממני .

שילוב הצגים חזותיים דינמיים בשיעור

   בשיעור של ד"ר ליאת אייל נחשפנו להערכת סירטונים המשולבים במהלך שיעור.סקרנו ובחנו את יכולת התפיסה של חומר לימוד חדש באמצעות מספר סירטונים העוסקים בנושא: "גילגולו של פרפר" ותרשימים חזותיים סטטיים.
   עוררנו ודנו במספר דילמות /שאלות : האם רצוי וכדאי לשלב מדיה דיגיטאלית בהוראה? מתי ואיך לשלב?באיזה נושא לשלב?מה תדירות השילוב?מה עדיף מדיה דיגיטאלית או חזותית?כיצד ואיך לתת משימות ומטלות צפיה?שהרי ידוע ששילוב סרט בהוראה לא מסתיים בהקרנתו.
   ד"ר ליאת אייל ציידה אותנו במספר טיפים לשילוב יעיל של המדיה בהוראה לדוגמה:
אילו הייתי במאי הסרט מה הייתי משנה בסרט?
אילו היית גיבור הסרט מה היית אומר?עושה?משנה?
הפסקת הסרט בנקודה כלשהי ודיון בנושא הרלוונטי.
להקפיד כאמור לתת מטלת טרום - צפיה הממקדת ומנחה את הצפיה ובסיום לתת שאלה מאתגרת- חשיבה מסדר גבוה.
   נושא זה הזכיר לי דיונים רבים והשתלמויות שנערכו בעבר בחדרי מורים ומרכזי פיסגה בנושא שילוב סרטוני הטלויזיה הלימודית ותוכניותיה או שילוב סרטים של הנשיונל ג'אוגרפיק או שילובים של ייצוגים חזותיים סטטיים כמו ספרים, תמונות, תרשימים.
    נראה כי  לנצח יהיו דיונים במערכת החינוך סביב שילוב הצגים שונים מסוגים שונים במהלך שיעור. לכן לדעתי חובה על המערכת להתקדם עם הטכנולוגיות הקיימות בעולם ולהתאים את הפדגוגיה למיומנויות המאה ה-21 , ולשלב היצגים חזותיים ומדיה דיגיטאלית בתהליכי הוראה תוך הפעלת שיקולי דעת והתאמת התכנים.כדי להתאימם לתלמיד שהוא למעשה יליד דיגיטלי החשוף וחושב במספר מדיות בו זמנית אחרת פשוט נשעמם אותו וניצור חוסר בלמידה משמעותית ובכך נחטיא ונחטא לו.
http://moodle2.atarplpl.co.il/mla/mod/resource/view.php?id=131
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm

הלוח האינטראקטיבי

   ד"ר אתי כוכבי הציגה השבוע בשיעור ,"עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" את נפלאות הלוח האינטראקטיבי או הלוח החכם בשמו הנפוץ יותר. והבהירה כי הוא מאפשר חיבור בין הלוח ובין המחשב, והופכם לכלי אחד המשלב את יכולותיהם של השניים . הלוח האינטראקטיבי מאפשר למורה להמשיך לנהל את השיעור ממקומו הרגיל ליד הלוח ומול הכיתה.עם זאת,הלוח מעניק הן למורה והן לתלמיד גישה מיידית אל מגוון יישומים במחשב ובאינטרנט. באפשרותו של כלי זה להסיר חסמים טכנולוגיים וקשיים אירגוניים שונים. הלוח מאפשר מעבר להוראה בסביבה מתוקשבת בכיתה בדרך פדגוגית,המעודדת שיתוף תלמידים ומאפשר למידה - הוראה אינטראקטיביות.
   התרשמתי מאוד במהלך השיעור משליטתה של ד"ר כוכבי בפונקציות של הלוח. מהיצירתיות בהוראה ובהצגת הנושאים הנלמדים כמו מחזור המים בטבע שהודגם לנו בשיעור.
   ואני חוזרת ושואלת את עצמי האם זה אמיתי? האם זה יגיע מתי שהוא גם לבית ספרנו הנמצא בפריפריה ? האם יעשה בו שימוש ע"י כלל המורים? מה מידת השפעתו על הישגי התלמידים?
   לא חקרתי סוגיות אילו לכן אין לי תשובות מדעיות מוכחות אך בכל זאת אענה על שאלותי מתוך הגיגי ליבי בלבד.
כנראה שהלוח האינטראקטיבי אכן משפר את תהליכי הלמידה בכיתה ומהווה כלי עזר לשיפור ההוראה והעיניין בלמידה בידיוק כפי שהשיעור של ד"ר אתי כוכבי ריתק אותנו ציבור הסטודנטים כך ירתק את תלמידינו ביום מן הימים.
   ומי יתן ויום זה יגיע במהרה גם למחוזותינו.

שפת HTML 5

   אנחנו נמצאים לקראת השיעור הרביעי של סמסטר ג'. מצד אחד חופש גדול ,קיץ , שלווה ,אי עשיה ומנגד עבודות, משימות, מטלות ועוד.
   אחד הקורסים בסמסטר המעורר סקרנות יתרה הוא: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" בהנחיתו של מר יאיר צדוק . המלמד אותנו את שפת התגיות שנועדה ליצירה ועיצוב עמודי אינטרנט. וכמובן גם להצגת מידע ברשת.
   מר יאיר צדוק חשף בפנינו את הנעשה מאחורי הקלעים של כל אתר ואתר , הוא משתמש ומדריך אותנו במושגים כגון: "HEAD, DIV, BODY, CONTAINER," ועוד. כמו כן אנחנו מתחילים ללמוד כיצד לבנות אתר אינטרנט.
   שבוע בזמן שישבתי עם המטמיעה של "סיסמה לכל תלמיד" ובנינו את דף הבית של כיתות א' ראיתי כיצד המושגים הללו הופכים למציאות ואני משתמשת בהם לעבודה שוטפת,פתאום הכל מתחיל להסתדר,להיות מובן וברור יותר.
   מנגד נזכרתי באותם סרטים העוסקים בפסי ייצור של מפעלים אז... עם כל הקידמה הטכנולוגית אנחנו עדיין נמצאים בפס יצור בבואנו לבנות משהו בין אם זה אתר אינטרנט או מפעל שוקולד.
   לסיכום אולי בסוף הקורס גם אני אוכל לומר "בניתי אתר באינטרנט" בגאוה!

מחוון לאיפיון פעילות מתוקשבת

    במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" אנחנו לומדים על הערכת סביבות למידה מתוקשבות. השבוע נחשפנו למחוון לאיפיון פעילות מתוקשבת בהתאם לגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית (קלי ושמיר 2007).
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1443
   לדעתי הרעיונות המפורטים במחוון מסייעים לנו המורים לבחון באיזו מידה הפעילות שפיתחנו מעודדת למידה מיטבית ומותאמת לבוגר מערכת החינוך במאה ה- 21, המחוון משתלב בעשיה הבית ספרית ככלי עזר למורים , מסייע בגיבוש שפה משותפת ויצירת קריטריונים מוסכמים לגבי הוראה מתוקשבת מיטבית,הוא מעלה את המודעות לרעיונות פדגוגיים המשולבים בפעילויות כגון: שילוב מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, הוראת עמיתים, התיחסות לידע קודם, גורם מעורר מוטיבציה ועוד.
   על כל אחד ואחת מאיתנו הלומדים בקורס לחזור למשימות שבנינו בעבר ולבחון אותם לאור האמור במחוון ולשאוף ולשלב רעיונות של למידה מעניינת יותר (פורום, סירטונים, תמונות, הפעלות אינטראקטיביות) ולא רק מידע מילולי .
   לסיכום : המחוון הינו כלי עזר בעל ערך המסייע לפתח את הידע המקצועי הנדרש ממורה במאה ה- 21: ידע טכנולוגי פדגוגי יעיל ומועיל.